האושר הנשי

סמאח סלאימה הינה אישה אמיצה, אקטיביסטית פמיניסטית ופוליטית, מנהלת קשרי חוץ בכפר נווה שלום (וואחת אלסלאם), חברת חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית, ייסדה ומנהלת עמותת `נעם` נשים ערביות במרכז, למען קידום מעמדן של נשים ערביות בערים רמלה, לוד ויפו, ולשם מאבק באלימות נגד נשים, לפני כן ייסדה וניהלה את מרכז הנערות הערביות ברמלה, את המרכז הקהילתי בלוד ואת המתנ״ס בעיסאוויה בירושלים. היא בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית, ובמהלך לימודיה התמחתה בנושא התאמת מערכת החינוך מבחינה מגדרית, סמאח כותבת ומפרסמת מאמרי דעה ופרשנות בעיתונות העברית והערבית והיא בעלת בלוג קבוע בשיחה מקומית ומגזין 972+. כמו כן סמאח פעילה בקהילת ההורים בנווה שלום – ואחת אל סלאם, שם היא גרה עם משפחתהושותפה ליוזמות חברתיות רבות בנושא יחסי רוב-מיעוט בחברה הישראלית.בין המניעים לתופעת האלימות נגד נשים מסורת, דת, שונות ביולוגית, שליטה, מנהגים פסולים ועוד.בפרק זה סמאח נותנת לנו כלים פרקטיים מה ניתן לעשות על מנת למגר את התופעה הנפשעת.יש קבוצה לא קטנה של גברים ונשים ערבים ולצידם נבחרי ציבור ואנשי דת שהחליטו להירתם למשימה הקשה של מיגור התופעה. הצטרפו לחיל הנשים למען החיים!!

החינוך הציבורי נבנה לצרכי המהפכה התעשייתית, ומטרתו העיקרית הייתה להפיק פועלים ממושמעים ופקידים בעלי אוריינות בסיסית בשפה ובמתמטיקה.
אף אחד כבר לא יחזיר לנו את אלפי הדקות, השעות הימים והשנים האבודות שישבנו בעל כורחנו בכיתה, השתעממנו ורק חיכינו לחופש הקרוב ולצלצול הגואל. 
אבל יכול להיות שבמובנים מסוימים בית הספר דווקא מכין מאלף אותנו לשבת שמונה שעות על כיסא להשתעמם ולעשות את מה שנדרשנו לעשות?
אולי גדולתה של מערכת החינוך ביצירת עובדים שמכלים את חייהם בעבודות משמימות ומסתפקים בחופשה שנתית קצרה שתפצה אותם על עגמת נפש של שנה שלמה.
האם הכלכלה לא מבוססת על היכולת של בן אדם לשבת שמונה שעות בקיוביקל במשרד ולעשות עבודה משמימה אך רווחית. 
יכול להיות שלו בית הספר היה מפיק אנשים מאושרים בעלי מודעות עצמית הכלכלה היתה קורסת? 
כנראה שלא, כיוון שהחוקים להצלחה אישית השתנו. השכלה אקדמאית ותארים כבר אינם מבטיחים לנו עבודה ואינם מקנים לנו מסוגלות תעסוקתית. 
היכולות החשובות להצלחה בעולם העבודה החדש הן יכולת למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לעולם משתנה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חדשנות, מערכות יחסים וכמובן אינטליגנציה רגשית.
האם מערכת החינוך מספקת לנו את כל אלה?
בפרק שוחחנו עם פרופ' יערה בר-און, היסטוריונית וחוקרת תרבות, לשעבר רקטור האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונשיאת מכללת אורנים.
פודקאסט האושר הנשי בהנחיית טלי בוכסווילר ומאיה וולף.

בפרק שוחחנו עם אשת האשכולות פרופ' יערה בר-און, היסטוריונית וחוקרת תרבות, לשעבר רקטור האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונשיאת מכללת אורנים.
פרק זה מוסיף כמה חלקים חשובים בפאזל של האושר הנשי: האימהות, שוויון הזדמנויות בעבודה ושונות ביולוגית מולדת.

נדמה שכבר הגענו להבנה, שהחינוך הציבורי הקיים והנפוץ, אינו מתאים יותר לצרכי האנושות בהווה ובעתיד
המרוץ לאקדמיה הנתון בסד הציונים והבגרויות אינו מותיר זמן ומשאבים להעניק כישורי חיים רלוונטיים לתלמידים
שעות, ימים ושבועות של לימודים לא יעילים.
?מתי כבר יגיע הצלצול הגואל
בפרק זה נדבר עם אורה קוגלר, מנהלת בית החינוך א.ד.ם וסביבה שבקיבוץ געש
נציץ לבית הספר ששם דגש על מצבו הרגשי ואושרו של הילד ומאמין ברעיון השותפות ושוויון ההזדמנויות. כל זאת ללא תעודות וציונים, בכיתות תלת־גיליות ושילוב עזרי חינוך משיטת מונטיסורי
.פרק מרתק ומעורר השראה

לאורך ההיסטוריה נשים וגברים כאחד, השתדלו ולפעמים גם הצליחו להראות טוב, אבל המחיר ששילמו על להיות אופנתים ולהיראות על פי צו השעה גבה מהם מחיר בריאותי ונפשי. בפרק זה נדבר על אופנות שונות ומשונות בימים אלה ולאורך ההיסטוריה ונדון בשאלה מהו היופי הנשי.
האופנה משתנה כל כמה שבועות וכדור הארץ נחנק מהררי הזבל של אופנת הזבל. האופנה המהירה, המשתנה שכל תפקידה לא להלביש אלא לייצר ערימות של כסף לחברות האופנה וערימות אשפה על פני כדור הארץ היפה שלנו.
איך לדייק במידת האפשר את החיים שלנו כך שהמשאבים היקרים שלנו – הזמן הכסף ותשומת הלב – יופנו למה שבאמת גורם לנו אושר ללא נזק בטווח הארוך.
אם נפסיק את ההשוואות שאנחנו עושות ביננו לבין נשים אחרות ונאמין שהאושר שלנו לא רק תלוי במשקל, נקבל באהבה את הפגמים שלנו כיוון שחוסר השלמות הוא מי שאנחנו – מיוחדות, שונות ויפות, חיינו יהיו נינוחים ומאושרים יותר.

מה קורה לנו כשאנחנו נוסעות בעקבות בן הזוג?
חלמנו בגדול, ראינו אפשרויות בלתי נדלות, טיולים, חברים חדשים והתאווררות מהיום יום.
הוא ירוויח הרבה, הילדים ילמדו שפה חדשה, נתחיל משהו חדש, חברים חדשים ואני אטייל ואבזבז...
מגיעים והחלום הגדול מתנפץ.
מה קורה לי כשאני מהגרת וכל האופוריה של השלב הראשון מתמוססת ונוצרת תלות בלתי נסבלת בהכנסה שלו... "אני חוששת לבזבז על עצמי"
הכל כל כך זר ומנוכר... געגועים לבית, למשפחה, לחברים, לדברים הפשוטים והקלים כמו לבחור גבינה לעוגת גבינה...
למה אני מסתגרת בקבוצת הישראלים? מדוע קשה לי להתחבר למקומיים? אז איך בכל זאת להיות מאושרת?
עם אפרת צדיק, מהגרת ישראלית בבריסל מזה עשרים שנים, דוקטוראנטית מטעם אוניברסיטת בר אילן בתחום של מגדר והגירה ובעלת תואר שני מתקדם (Pre-Doctorat) מאוניברסיטת לובן בבלגיה.
לאחר מספר שנים של עבודה בחינוך הלא פורמאלי וכמתרגלת באוניברסיטת בר אילן, היגרה אפרת לבלגיה בעקבות בן זוגה.
אפרת מרצה בקורסים, הרצאות, כנסים, סדנאות והרצאות אורח בתחומים שונים הקשורים בהגירה ומלווה נשים בתהליך הרילוקיישן.
דרכי התקשרות עם אפרת צדיק:
tefrat@hotmail.com
פייסבוק בהודעה פרטית: Efrat Tzadik

ראיון עם סוזן עמוסי, מדריכת הורים בגישת אדלר.
בפרק נדבר כיצד לשמור על שפיות בתקופת הקורונה, כיצד לגייס את בני המשפחה על מנת שיעזרו בעבודות הבית, לתווך לילדים את התוכן המפחיד שהטלויזיה משדרת ועוד הרבה כלים שיעזרו לכן לצלוח את תקופת המגיפה וישרתו אתכן גם אחריה.
ניתן ליצור קשר עם סוזן עמוסי במייל amosi.susan@gmail.com.