החינוך הציבורי נבנה לצרכי המהפכה התעשייתית, ומטרתו העיקרית הייתה להפיק פועלים ממושמעים ופקידים בעלי אוריינות בסיסית בשפה ובמתמטיקה.
אף אחד כבר לא יחזיר לנו את אלפי הדקות, השעות הימים והשנים האבודות שישבנו בעל כורחנו בכיתה, השתעממנו ורק חיכינו לחופש הקרוב ולצלצול הגואל.
אבל יכול להיות שבמובנים מסוימים בית הספר דווקא מכין מאלף אותנו לשבת שמונה שעות על כיסא להשתעמם ולעשות את מה שנדרשנו לעשות?
אולי גדולתה של מערכת החינוך ביצירת עובדים שמכלים את חייהם בעבודות משמימות ומסתפקים בחופשה שנתית קצרה שתפצה אותם על עגמת נפש של שנה שלמה.
האם הכלכלה לא מבוססת על היכולת של בן אדם לשבת שמונה שעות בקיוביקל במשרד ולעשות עבודה משמימה אך רווחית.
יכול להיות שלו בית הספר היה מפיק אנשים מאושרים בעלי מודעות עצמית הכלכלה היתה קורסת?
כנראה שלא, כיוון שהחוקים להצלחה אישית השתנו. השכלה אקדמאית ותארים כבר אינם מבטיחים לנו עבודה ואינם מקנים לנו מסוגלות תעסוקתית.
היכולות החשובות להצלחה בעולם העבודה החדש הן יכולת למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לעולם משתנה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חדשנות, מערכות יחסים וכמובן אינטליגנציה רגשית.
האם מערכת החינוך מספקת לנו את כל אלה?
בפרק שוחחנו עם פרופ' יערה בר-און, היסטוריונית וחוקרת תרבות, לשעבר רקטור האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונשיאת מכללת אורנים.
פודקאסט האושר הנשי בהנחיית טלי בוכסווילר ומאיה וולף.
Comments (0)
To leave or reply to comments, please download free Podbean or
No Comments
To leave or reply to comments,
please download free Podbean App.